קצת צניעות בבקשה

אחרי הפוסט הקודם הרגשתי איך אני נופלת לתהום. כן, כבר הסברתי בגילוי לב, כמה קשה לכתוב על בגדים וסטייל בימים בהם יש דברים הרבה הרבה יותר חשובים. ומה הלאה? האם אצטרך לשבות ולא לכתוב כשגם ככה אני מבואסת מהמצב הבטחוני?

אז החלטתי להרפות. על פי תפיסת העולם שלי, בכתיבה לא כותבים וכותבים כל מה שחושבים עד כשנתקעים. מחכים לזמן טוב וכשזה קורה – זה קורה בגדול. כמו בשיר "איך שיר נולד"- בהתחלה זה כואב- אחר כך זה יוצא החוצה.

החלטתי שכשיהיה לי משהו שממש ממש יעצבן אותי, זה מאד יתאים לזמן מלחמה.

עכשיו אני מרגישה שזה הרגע. אני רוצה להתייחס לשבוע האופנה שכבר הסתיים כמובן.

אני לא מדברת על המארגנים (בסך הכל מאורגן), על רמת הסטייל (בסך הכל גבוהה), על הטיימינג (מי מתזמן דברים כאלה?) אבל עם כל הרצון לא להישמע שמרנית מדי, אני חושבת שכן במקום להגיד שבמדינה שבה אחוז גבוה של נשים שמתלבשות  יפה ובסגנון ייחודי שייך למגזר הדתי- מצופה שעל המסלול נראה פה ושם גם בגדים צנועים. ואין. אין כמעט כלום.

אני מקווה שמישהו מהמארגנים קורא את דברי ושם לבו לכך, כי גם בשנה הבאה, מן הסתם, שוב יעלה לאוויר שבוע האופנה ואם לא יהיה לנו מענה- פשוט לא נהיה שם.

כמה אפשר לסבול? ואתם יודעים מה הכי מרגיז אותי? שבתצוגות אופנה בחו"ל רואים מראות הרבה יותר צנועים. בפירוש. אז נכון שהחורף האירופאי יותר חורפי, אבל מילת המפתח היא קלאסיקה. אין מה לעשות- צנוע זה קלאסי ועל כך כתבתי בהרבה כתבות ומאמרים. אז בואו נפנים את זה גם בארץ הקודש.

ורק כדי להתרענן קצת, הנה שתי דוגמאות של מראות צנועים עדכניים מבית היוצר של דפנה לוינסון (אל תתפסו בקטנות, את הצווארון אפשר קצת לסגור)

ולפני סיום: המלצה- ביום שלישי, יג' בכסלו, 27.11.12, החל מבשעה 19:00 תערך מכירת בגדי וינטג' ויד שניה בגבעת שמואל ברחוב יוני נתניהו 22.  המארגנות מבטיחות הרבה דברים צנועים ובמחירים הוגנים.

לינק לדף האירוע בפייסבוק:
http://www.facebook.com/events/130842750401512/?ref=ts&fref=ts

התגובות סגורות.